בן סוזנה ויעקב, נולד ביום ט"ו בתשרי תרפ"א (27.9.1920) בעיר יאסי, רומניה, וסיים שם את לימודיו בבית-ספר יסודי. בשנת 1934 עלתה המשפחה כולה לארץ והשתקעה בתל-אביב. דן סיים את לימודיו בגימנסיה "הרצליה" ואחר-כך מצא את פרנסתו כחשמלאי וטכנאי טלפונים. מילדותו היה קשור מאוד להוריו והשתדל לעשות כל שביכולתו לטובתם, ובין השאר הפריש את חלק הארי של משכורתו לכלכלת הבית. את שאיפתו ללמוד ולהשכיל מימש בלימודי הנדסת חשמל בתל-אביב ונוסף לכך הירבה בקריאת ספרות טובה. דן הקדיש מזמנו לעיסוק בספורט. מנעוריו היה חבר במחלקת האתלטיקה של "ברית מכבים עתיד" והצטיין במיוחד בקפיצה לרוחק, בריצה למאה מטר ובמירוצי שליחים. דן התקבל לעבודה כחשמלאי במחנות שונים של הצבא הבריטי ברחבי הארץ. יום אחד, כשעבד במחנה רפיח, ספג מכת חשמל ואושפז בבית-החולים בעזה כשהוא סובל מכוויות קשות בפניו ובצווארו. הוא החזיק שם מעמד וגם התגבר על הפגיעות בזכות חוסן גופו.

דן פעל זמן מה בשורות ה"הגנה", אך עבר ממנה לאצ"ל מטעמים רעיוניים. הוא התגייס לשורות האצ"ל ללא ידיעת בני משפחתו כי פחד שמא הדבר ידאיג את הוריו.

ביולי 1948, כשהגיעה אוניית הנשק "אלטלנה" של האצ"ל לחופי הארץ, עלה דן על סיפונה שעה שעגנה בחוף כפר ויתקין ואחר-כך הפליג בה בדרכה לחוף תל-אביב. ביום ט"ו בסיוון תש"ח (22.6.1948), בהפגזת האונייה על-ידי כוחות צה"ל ושריפתה, היה דן בין ההרוגים על סיפונה. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.