בן הנרייטה (פייגנבאום) ואריה, נולד ביום ט"ו באייר תר"ס (14.5.1900) בעיר בז'ז'ני, פולין ועלה לארץ כחלוץ בשנת 1920. עבד כפועל חקלאי בראש פינה ומטולה, כפועל-נגר - בטבריה, וכשומר - במצפה וסג'רה. בשנת 1922 עבר עם חבריו לכיבוש עבודה בחיפה. עם התפרקות חבורת-העבודה עבר למשרד לעבודות ציבוריות וניהל את העבודה בבניינים ציבוריים שונים. פיקחותו, ביטחונו העצמי ומרצו הרב הביאוהו עד מהרה לעבודה ציבורית. ב-1925 נבחר כנציג הפועלים בחיפה לוועד הדר הכרמל, ובשנת 1928 קיבל לידיו את ניהול מפעל-המים המקומי. בתפקידו זה הוכיח כושר עבודה וידיעות רבות והקים מפעל-מים לדוגמה. חוץ מפעילותו זו היה ער לעניינים ציבוריים שונים ורבים. היה חבר בחבר השופטים של בית משפט-השלום העברי, חבר במשפט-חברים של ה"הסתדרות", בוועדה לסכסוכי דירות וכו'. נתן ממרצו ל"הפועל" ולבוררויות שונות והיה חבר ועדת הגיוס.

עם פרוץ מלחמת-העצמאות הוטל עליו תפקיד חשוב בענייני ביטחון. ביום כ"ב בשבט תש"ח (2.2.1948) יצא עם שני חבריו לתל-אביב להתייעצות בעניין סלילת כבישי-ביטחון בחיפה. בהיותו בדרך התנגש אוטובוס ערבי בזדון במכוניתו, ובהתנגשות זו נהרג. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה. השאיר אישה ובת.