בן ישראל. נולד ביום י' בשבט תרס"ב (18.1.1902) באודיסה שברוסיה למשפחה עשירה, בעלת אחוזה. היה מעורה בחקלאות מימי ילדותו ועסק בכל עבודת המשק. בעת המהפכה הבולשביקית נאלצו הוריו לעזוב את רוסיה ולהגר לתורכיה. בשנת 1935 עלה מבסאראביה לארץ-ישראל, "לחיות או למות בה". את חלומו לעסוק בחקלאות הגשים כפועל בבית-הספר החקלאי במקווה ישראל, שבו עבד כטרקטוריסט והדריך תלמידים תוך יחסי כבוד וחיבה הדדיים. איש אוהב עבודה היה גבה-קומה, חסון ושזוף. תוכו נאה היה כברו: עניו, צנוע, וישר, חובב טבע, חבר טוב, מסור ונאמן. שיא מאווייו של זלמן היה ללכת להתיישבות, ובעצת חבריו הצטרף ל"ארגון נטר", שהורכב מבוגרי מקווה ישראל ופועליה שעמדו לצאת להתיישבות. ביום כ"ט באלול תרצ"ח (25.9.1938), בדרכו מתל אביב למקווה ישראל, ירו ערבים על האוטובוס שבו נסע, וזלמן נפגע ונהרג. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בנחלת יצחק. הניח אשה.

רשימות על דמותו ותולדותיו פורסמו בכתב העת "תלמים" ובעתון "דבר".