בן ינטה ודויד, נולד ביום ט' בתמוז תרפ"ח (27.6.1928) בעיר בראשוב, רומניה. אחרי מלחמת-העולם עבר את נתיב הבריחה וההעפלה והגיע לארץ בשנת 1946. כאן למד ועבד במקווה ישראל. משה-חיים התנדב לנוטרות, למד להשתמש בסוגי-נשק שונים כדי לדעת את המלאכה לכשיגיע הזמן להילחם בעד המולדת העברית. שירת בחטיבת "אלכסנדרוני", ולפי סיפורי חבריו השתתף ב-11 קרבות בשלב הראשון של המלחמה בצבאות ערב הפולשים בלי היסוס וללא מורך והשרה מהאומץ ומהביטחון שלו על חבריו.

מכל הקרבות נגד האויב הערבי יצא בלי פגיעה, עד שהשיגהו המוות בתקופת ההפוגה הראשונה בחזית כפר ויתקין (בפעולה נגד אנשי הארגון הצבאי הלאומי שהביאו את אוניית-הנשק "אלטלנה"), ביום ט"ו בסיוון תש"ח (22.6.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בכפר ויתקין. כשנה אחרי מותו הגיעו ההורים השכולים לארץ. אחיו, יעקב-אלימלך, נפל בעת מילוי תפקידו כשישה חודשים אחריו.