בן יוסף ורבקה. נולד ביום י"ג באדר ב' תרצ"ח (15.3.1938) בתל-אביב. ראשית לימודיו בבית-החינוך לילדי-העובדים וסיומם בבית-הספר התיכון "גאולה" בתל-אביב. היה אהוב על מוריו-מחנכיו וחבריו-לכיתה בשל צניעותו, ישרו וטובו. היה מוכן תמיד להושיט יד לחלש ממנו. מידותיו התרומיות ליווהו גם בצבא, בו היה מעודד את חבריו-לנשק וחש לעזרת כל כושל ונחשל. התגייס לצבא מייד עם סיום לימודיו, עוד לפני הגיעו לגיל הגיוס - באוגוסט 1955, ועל-ידי כך אמר להקדים את כניסתו לאוניברסיטה העברית בירושלים לשם השתלמות במדעי-הרוח ובכלכלה מדינית, שבהם ראה את מטרתו בחיים. מילא בנאמנות ובמסירות כל משימה שהוטלה עליו. בשעת מילוי תפקידו, ביום י' במרחשון תשי"ז (15.10.1956), הרגיש ברימון שעמד להתפוצץ ואז גילה קור-רוח ואומץ-לב יוצאים מן הכלל בתפסו את הרימון בידיו ובנפלו עליו. במות-גיבורים זה שהביא על עצמו הציל את חבריו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת-יצחק.