בנם הבכור של צביה ומשה. נולד בי"ח באדר ב' תש"ג (25.3.1943) ברמת גן. אח של שלמה והתאומים אמנון ותמר.
יגאל גדל והתחנך ברמת גן, למד בבית ספר יסודי ובתיכון בעיר.
היה חרוץ ומסור. מגיל צעיר סייע בעסק המשפחתי שניהלו הוריו בתחום המסעדנות. מתום לימודיו ועד הגיוס לצבא עבד כנהג טרקטור אצל קבלן עבודות עפר ותשתיות ברחבי תל אביב.
בהגיעו לגיל גיוס שובץ לשירות בחיל ההספקה והתחזוקה. לאחר שעבר הכשרה מתאימה שירת במרכז ההובלה כנהג. בתום שירות החובה המשיך בשירות מילואים פעיל.
ביוני 1967 עם פרוץ מלחמת ששת הימים גויס לשירות מילואים והחל בהובלת טנקים לחזית הדרום. באחד מימי המלחמה, כשהוביל טנק לאזור תעלת סואץ היה נקר באחד מגלגלי המוביל בו נהג, הצמיג התפוצץ ויגאל נפצע באורח קשה כתוצאה מהפיצוץ.
הוא הובהל לקבלת טיפול רפואי בבית החולים ושם נתבררה חומרת פציעתו, כשנותר משותק בפלג גופו התחתון. נתמך בידי בני משפחתו, שכדי לטפל בו סגרו את המסעדה שניהלו, עבר אשפוז ממושך ושיקום של שנה, במהלכם הפגין חוסן פיזי ותעצומות נפש אדירות בהתמודדותו עם נכותו.
בתום הליך השיקום, עבר לגור במעון נכי צה"ל. עצמאותו הייתה חשובה לו והוא פעל ללא לאות לסגל לעצמו שגרת חיים חדשה, ללא תלות באחר. הפגין אופטימיות ושידר עוז וגבורה, לא ויתר לעצמו גם כשהיה קשה . הקפיד לעסוק בפעילות גופנית ושמר תמיד על מראה מטופח ואסתטי.
בשנת 1973 נשא לאשה את תרצה, אותה הכיר במהלך שהותו במעון. השניים נפגשו במסיבה ומאז היו יחד. "ראיתי אותו והתאהבתי באדם שהוא, לא ראיתי כלל את נכותו. מאז אותה מסיבה היינו בלתי נפרדים" סיפרה, והוסיפה כי לימים התברר לשניים שכבר שנים קודם לכן, במהלך עבודתו כנהג טרקטור בתחומי העיר תל אביב הוא התוודע לאביה, עובד העירייה, ובין השניים שררו יחסי כבוד והערכה.
חתונתם של השניים הייתה אירוע גדול שאורגן על ידי שמחה הולצברג, "אבי הפצועים". לאחר שנישאו, גרו תחילה בדירה שכורה ברמת גן ובהמשך בנו את ביתם בעיר. יגאל לקח חלק פעיל בתכנון ובנייה של ביתם החדש, חרוץ ונחוש היה שלא לתת לפציעתו להכתיב את מהלך חייו. היו לו ידיים טובות ומעורבותו בניהול הבית ותחזוקתו הייתה גדולה. "הוא ניהל את הבית ביד רמה" סיפרה רעייתו, "עשה בו הכול ודאג לו בצורה מדהימה".
במרוצת השנים נולדו להם שלושה ילדים – אלינור, ענבר ואלעד. היה איש משפחה מסור ואוהב, נהנה מאוד מבילוי בחיק המשפחה, מטיולים משותפים ומזמן איכות יחד. הקדיש זמן רב למשחק משותף עם ילדיו, נוכח וקשוב.
היה חובב ספורט על ענפיו השונים, הקפיד לעסוק בפעילות גופנית במסגרת פעילויות "בית הלוחם" בתל אביב. בעיקר התאמן בטניס שולחן, בקליעה למטרה ובכדורסל, השתתף בתחרויות שונות בארץ ובחו"ל במסגרת משחקי "סטוק מנדוויל" (לנכים בכיסאות גלגלים) הבינלאומיים וזכה בגביעים רבים. הצטיינותו בתחום הקליעה למטרה, הביאה להשתתפותו במשחקים פאראלימפיים שונים. בשנת 1976 השתתף באולימפיאדת הנכים בטורונטו שבקנדה במקצה ירי מעורב בתחרויות הקליעה למטרה וזכה במדליית ארד על הישגיו; בשנת 1980 השתתף באולימפיאדת הנכים בארנהם שבהולנד, שם התחרה בטניס שולחן ובחמישה מקצי ירי וזכה להישגים טובים; בשנת 1984 השתתף באולימפיאדת הנכים בניו יורק שבארצות הברית, התחרה בשלושה מקצי ירי וסיים במקום חמישי.
במסגרת פועלו ב"בית הלוחם" שימש כיושב ראש ועד המשותקים ועסק בהגנה על זכויות הנכים, בעיקר בתחום הספורט. היה ממקימי "חוג המשוטטים" של נכי צה"ל, כחובב טבע וטיולים נהנה לצאת עם רעייתו וחבריו לחוג לתור את הארץ והעולם, לחוות נופים מגוונים ולספוג תרבויות שונות.
בזמנו הפנוי נהנה יגאל לצפות בסרטים ובהצגות, לצאת למסעדות וליהנות ממנעמי החיים. שאב הנאה גדולה מאירוח וביתם היה פתוח ומזמין לבני המשפחה ולחברים. ליבו רחב, תמיד דאג לרווחת סובביו, הקפיד לדרוש בשלומם ולסייע להם ככל יכולתו.
לימים, זכה להפוך לסב. הוקיר את הזמן במחיצת שלושת נכדיו ונהנה מאוד מבילוי משותף, נהג לשחק עימם ולהשתעשע יחד, לקח אותם לטיולים ולרכיבה משותפת על אופניים. בני המשפחה המורחבת נהנו מטיול משותף גדול בארצות הברית, חשוב היה לו הגיבוש וזמן האיכות יחד והוא הקפיד שלא לתת לנכותו להוות מכשול בדרך לבילויים עם אהוביו.
בשנותיו האחרונות חלה הרעה במצבו הבריאותי עד שנאלץ להתאשפז לקבלת טיפול, תחילה בבית החולים ובהמשך במסגרת אגף השיקום בתל אביב.
יגאל תם נפטר ביום ט"ז בכסלו תשע"ה (7.12.2014). בן שבעים ואחת בפטירתו. הובא למנוחות בבית העלמין ירקון בתל אביב. הותיר אחריו אישה, שתי בנות ובן, נכדים ואחים.
על מצבתו כתבו אוהביו: "איש משפחה למופת שהלך מאיתנו בטרם עת".
תרצה ספדה לו: "יגאל היה אדם שרצה להשיג המון דברים בחיים שלו. הוא ידע למצות את החיים לצד המוגבלות שלו, אדם משכמו ומעלה".
אלעד בנו כתב: "אבא , אין מילים שיוכלו לתאר עד כמה אתה חסר לנו. היית דמות להערצה ולהשראה, ושתדע שאתה הגיבור שלנו. יהי זכרך ברוך. תנוח על משכבך בשלום ותמשיך לשמור עלינו מלמעלה".
באנציקלופדיית הרשת וויקיפדיה נכתב ערך על יגאל, המפרט את הישגיו בספורט לאורך השנים.