בן יצחק ולאה. נולד ביום כ"ט בטבת תרצ"ב (8.1.1932) בתל-אביב. סיים את לימודיו בבית-הספר "תחכמוני" אשר בבת-ים ולאחר-מכן למד בבית-הספר למסחר. היה מחונן בהומור בריא ובכשרון של שחקן - במיוחד כחקיין. בן י"ד היה כשהצטרף ל"הגנה;" מכיתה ז' בבית-הספר היסודי היה חבר בגדנ"ע; בן ט"ו הועבר לפל"ם בבת-ים. השתתף בהגנת בת-ים ובפברואר 1948 התנדב לפעולה צבאית-עממית שם אך לאחר חדשיים שוחרר בלחץ ההורים בגלל גילו הצעיר. ביוני 1949 הצטרף לקורס הראשון של גדנ"ע-ים והיה בין הגדנ"עים הראשונים שהפליגו אל מעבר לים והביאו את גאוות הנוער הישראלי לארצות-הברית. בשובו הצטרף לצי המסחרי הישראלי ועבד כמכונאי בו, אך נאלץ לעזוב את עבודת-הים לרגל פטירת-אביו, כי אז הפך למפרנסה של המשפחה. את שירותו הפעיל בצה"ל החל בשנת 1951 בחיל-הים והיה מדריך בגדנ"ע-ים. ביום ה' בכסלו תשי"ג (23.11.1952) יצאו שבעה חיילים בסירה - ויעקב ביניהם - כדי למלא תפקיד מיוחד, אך איש מהם לא חזר. כתוצאה מכך הכריז עליהם צה"ל כנעדרים. מצבה לזכרו הוקמה בחלקת-הנעדרים אשר בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים.

החלל הינו מקל''ן- חלל שמקום קבורתו לא נודע.