בן לאה ויוסף, נולד בשנת 1921 בפולין בעיירה טורקה. סיים בית-ספר יסודי והיה לפועל. בימי מלחמת-העולם השנייה הצליח להצטרף אל הפרטיזנים שלחמו בגרמנים. כעבור זמן הגיע לפנים רוסיה ועבד בבית-חרושת לנשק. בתום המלחמה יצא ב"דרך הבריחה" והיה ממעפילי האונייה "לטרון" שהגיעה לארץ בשנת 1947. הוא נתקבל כשומר בנשר ליד חיפה. השתלם במלאכת המסגרות, שהתחיל לעסוק בה עוד בהיותו בחוץ-לארץ. חבריו, שהעריצוהו מאוד בשל תכונותיו הטובות, קראו לו בשם החיבה "פרטיזן". היה לבוש תמיד מעיל-עור ונועל מגפים.

כשהתגייס בפרוץ מלחמת-העצמאות היה מלא תקוות לעתיד כלל ישראל ולעתידו הוא. "אני מהמלחמה לא אחזור כעולה חדש - אמר - אני אחזור לביתי, לנשר... ואת בגדי שקיבלתי בבואי ארצה, אמסור לאחרים". יעקב שירת בחטיבת "כרמלי", לחם בגליל העליון ונפל ליד ראש פינה ביום ג' בתמוז תש"ח (10.7.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בראש פינה.