בן טוני וטויבי, נולד ביום ג' באדר תרפ"ה (27.2.1925) בעיר יאסי, רומניה. הוא החל ללמוד בבית-ספר עממי, אך סיים בו רק ארבע כיתות. במקצועו היה חייט. מלחמת-העולם השנייה וזוועותיה זיעזעו אותו ועיכבו את התפתחותו התקינה. יצחק עלה לארץ בשנת 1945, זכה כאן בטיפול מיוחד, ולאחר שמצבו השתפר התחיל שוב לעבוד ולאהוב את המלאכה ואת הבניין. היה בחור שקט ומתון שהתקשר לארץ ולמשאת נפש העם.

בפרוץ מלחמת-העצמאות התגייס לחטיבת "גולני" ולחם באזור ג'נין. לאחר הנסיגה מג'נין התייצב הקו בהפוגה הראשונה ברכסים שמצפון לג'נין. עם חידוש הקרבות בתום ההפוגה הראשונה תקפו העיראקים בעוצמה רבה קו זה. נוכח עדיפות האויב נאלצו כוחותינו לסגת וייצבו קו חדש ברכס הגלבוע. בקרבות אלה נפל, במשלט מוקיבלה ליד ג'נין, ביום ג' בתמוז תש"ח (10.7.1948). תחילה נחשב נעדר אך לאחר-מכן נמצאה גופתו והוא הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בעפולה. אחרי מותו עלה לארץ גם אחיו.