בן משה ורבקה, נולד ביום י"ט בכסלו תרצ"א (9.12.1930) בבאר טוביה. נקרא מיכאל על שם החולם והלוחם מיכאל הלפרין. כל חבריו ומכריו כינוהו בחיבה: מיכה. הוא גדל במושב ולמד בבית- הספר היסודי במקום. היה חבר בתנועת "הנוער העובד" ועסק בעיקר בעבודה היומיומית במשק הוריו. התחבב על כל יודעיו בפשטות הליכותיו וביושרו. היה נציג ושליח הקרן-הקיימת- לישראל בכפר במשך כל השנים וזכה על כך להוקרה. בהופיע אוניית-המעפילים "שבתי לוזינסקי" בחוף ניצנים היה בין הממהרים לעזרת אנשיה ושם נתפס על-ידי הבריטים ונשלח לקפריסין.

ככל ילדי המושב היה חבר ב"הגנה" מנעוריו. עבר אימוני גדנ"ע וחי"ש ובתחילת מלחמת-העצמאות שימש כסייר בצבא. על אף העובדה שהוריו שכלו לפני שנים את בנם-בכורם התייצב לשירות ונפל בקרב על בית דראס. היה מקלען ובעיצומו של הקרב, לאחר כמה מעצורים במקלע שתוקנו על-ידיו, אזלה תחמושתו. עזרת כוחותינו הגיעה, אך מיכאל נפצע בבטנו אנושות והוציא את נשמתו ביום ב' באייר תש"ח (11.5.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בבאר טוביה.