בן רבקה ושלמה. נולד בשנת תרס"א (1901) בגרודנה, פולין, שם למד בבית-הספר היסודי ובגימנסיה. בשנת 1919 עלה לארץ-ישראל ונימנה עם חברי הגדוד העברי. בארץ עבד בחקלאות והיה בין מייסדי כרכור. הוא נשא לאשה בת מבנות ראש פנה ויחד הצטרפו למשפחות שיסדו את קבוצת "גשר" שבעמק הירדן. כעבור שנים אחדות עברה המשפחה להתיישב במחניים שליד ראש פנה. נסיון התיישבות זה נכשל והמייסדים נטשו את המקום. מיכאל, מאחרוני העוזבים עקר עם משפחתו למושבה מנחמיה. כאיש משפחת האדמה, המסור לעבודתו, חינך ברוח זו גם את ילדיו. הוא היה חבר גם באגודת "השומר". ביום י' באב תרצ"ט (26.7.1939), תוך עיבוד פרדסו שעל חוף הירדן, נורה בגבו מטווח קצר ונהרג. הוא הובא למנוחת עולם במנחמיה. הניח אשה ושלשה ילדים, אחים ואחיות.

זכרו הונצח בספר "מנחמיה בת 60". בעתונים "הארץ" ו"דבר" התפרסמו רשימות לזכרו.