בן הדסה וצבי, נולד ביום י' בשבט תרפ"ט (21.2.1929) בחיפה. הוא סיים את בית-הספר היסודי בקרית חיים והמשיך את לימודיו בבית-הספר התיכון במקום. אחר-כך עבד בבית-החרושת "נשר" לשם רכישת מקצוע המסגרות, והמשיך ללמוד בשיעורי-ערב. היה חניך תנועת "השומר הצעיר", חבר פעיל ומדריך ספורט ב"הפועל". לא היתה תחרות אזורית או ארצית שלא השתתף בה ואף זכה בתחרויות ספורט שונות. מרדכי היה איש "הגנה" מובהק עוד מגיל רך ביותר וסיים קורס מ"כים בגדנ"ע.

בתחילת מלחמת-העצמאות התגייס לצבא ושירת כמפקד כיתה. הוא השתתף בפעולות העונשין בבלד א-שייח' וחוואסה. מרדכי נפצע בידו בקרב יחיעם הראשון והמשיך ללוות שיירות בין חיפה לאילון. ביום ט"ז באדר ב' תש"ח (27.3.1948) בשעות הצהריים יצאה מנהריה שיירה ובה 7 כלי רכב ו90- אנשים כדי להעביר אספקה, חומרי ביצורים ותגבורת ליחיעם. ליד כברי נתקלה השיירה במארב שהציבו הערבים. המשוריין הראשון הצליח לפרוץ ולהגיע ליחיעם, אך שאר כלי הרכב נלכדו במארב. אנשי השיירה לחמו עד שעות הערב ובחסות החשכה הצליח חלק מהם להיחלץ, אך כמחציתם נפלו בקרב ומרדכי ביניהם. הובא למנוחת- עולמים בבית-הקברות הצבאי בנהריה. שלושה ימים אחרי נופלו הגיע צו העברתו לפלמ"ח.