בן טובה וזאב, נולד ביום ח' בחשוון תרצ"א (30.10.1930) בנשר שליד חיפה וגדל בבית ספוג רוח חלוצית. נחום למד בבית-הספר היסודי ביגור-נשר, יצא להכשרה בקיבוץ נגבה שהה בו שנה, ואחרי שובו למד רצענות בבית-החרושת "נשר" והתקדם בידיעת המקצוע. היה חבר ה"הגנה" מנעוריו.

בסתיו 1947 התנדב לעלות לחניתה ולהגן על גבולות הצפון. הוא דרש לשולחו מהאימונים כדי שיוכל להשתתף בהגנת הדרך והשיירות ליחיעם, ואחרי הפצרות מרובות ניתן לו מבוקשו. מאז יצא כמעט בכל לילה להביא אספקה לקיבוצים הנצורים בגליל המערבי. נחום שירת בחטיבת "כרמלי", השתתף בפעולות הגמול על כפר המרצחים בלד א-שייח' אחרי הטבח המזעזע בבתי-הזיקוק. כן לקח חלק בשמירה האחראית והקשה על גבעת "חרבה", מול בית- החרושת "נשר", הנתונה תכופות לאש מהמארב. שם נפגש עם אביו, אשר אף הוא שמר שם בלילות, ולבו גאה בו. בליל ה"סדר" נשלח להשתתף כחבלן בכיבוש משטרת בצה, החולשת על כביש אילון-חניתה, ובקרב זה נפל, ביום ט"ז בניסן תש"ח (25.4.1948). נקבר באילון.

ביום ז' בתמוז תש"י (22.6.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה.