בנם הבכור של יקטרינה וסרגיי. נולד ביום י' באלול תשס"ד (26.8.2004) בבאר שבע. אח לניקול.
גדל בעיר באר שבע, ומגיל צעיר זכה לכינוי "ילד שמש" בשל החיוך המיוחד שלא ירד מפניו. היה ילד מלא שמחת חיים ואופטימי ונהג לומר כי "אושר זה בחירה, ואנחנו חיים את החיים לפי מה שאנחנו בוחרים – תבחר להיות מאושר". ואכן, מגיל צעיר הפיץ אנרגיות טובות של אושר, חום ואהבה בכל מקום שאליו הגיע. תמיד ניסה לשמח את כולם, לעזור ולתמוך, להיות חבר טוב ודאג שאף ילד לא יישאר לבד או בצד. היה מעין אח גדול של כל מי שהכיר – דאג לחבריו, שמר עליהם, חיבק וחיזק, היה מסור ונאמן. ידע להקשיב ולתת לאדם שמולו תחושת ערך. הוא היה סמל של חברות אמת ונתינה אינסופית. ניק עודד את חבריו להאמין בעצמם ובמה שהם עושים, והסביר להם שרק אדם שמאמין בעצמו רואה הזדמנות ללמוד ולהתפתח מכל קושי: "מה שלא יקרה תרים ראש, לך קדימה עם חיוך"; "תבחר להיות מוצלח, זה תלוי רק בך"; "כולם ראויים, אין בן אדם רע, יש בן אדם שרע לו".
ניק למד במסגרות החינוך בעירו עד סוף כיתה ח' – בבית הספר היסודי "נווה מנחם" ובחטיבת הביניים "רגר". בכיתה ט' עבר ללמוד בבית ספר הטכנולוגי "עתיד קמ"ג" שבדימונה במגמת עיבוד שבבי, ובו הביא לידי ביטוי את החוש הטכני המצוין שניחן בו. בכל בית ספר שבו למד בלט ברגישותו לזולת והיה אהוב מאוד. מורתו בחטיבת הביניים כתבה "זכיתי להיות המחנכת שלך בכיתות ז'–ח'. אני כותבת זכיתי כי הכרתי ילד מהמם, רגיש לזולת בצורה יוצאת דופן, מכבד את הסובבים אותו בין אם זה מורים ובין אם זה תלמידים. כולם היו ראויים לכבוד ולאנושיות בעיניך". "הייתה לי הזכות לחנך אותך", אמרה גם מורתו בתיכון.
ניחן בסקרנות רבה וברצון ללמוד והתנסה בחוגים רבים. הוא עסק באומנויות לחימה שונות – היאבקות חופשית, קפוארה וטאקוונדו, וגם בתחומים נוספים, כמו ריקודי ברייקדאנס, טניס, שחייה, אקרובטיקה וכדורסל. בכל אשר עשה היה חדור מטרה להצליח והגיע להישגים מרשימים.
בגיל שתים-עשרה הצטרף ל"עמותת באולינג נגב למחויבות ולמצוינות". העמותה פועלת לקידום תחום הבאולינג בקרב ילדים, נוער ומבוגרים, עם דגש על מצוינות, מחויבות חברתית וליווי אישי לספורטאים עם צרכים מיוחדים. במסגרת פעילותו בעמותה שימש ניק שחקן מלווה לספורטאי עם צרכים מיוחדים. מילא את תפקידו ברצינות רבה וליווה אותו לא רק באימונים ובמשחקים, אלא הפך להיות חבר של ממש ונפגש עימו גם בשעות הפנאי. נוסף על כך היה מעורב מאוד בעמותה – הוא תפקד גם כמוביל ראש קבוצה וסייע בהסעות ובארגון התלמידים.
ניק אהב מאוד לבשל. תמיד הקפיד להכין מנות טעימות ומעוצבות, "ארוחות שף", למפגשים משפחתיים ולמסיבות עם חברים, ובזכותו הבית היה תמיד מלא באורחים.
חלומו היה להיות חייל קרבי, אך בשל בעיות רפואיות נקבע לו פרופיל נמוך. הוא לא ויתר על החלום להיות לוחם ומשך כל החודשים עד לגיוסו עשה הכול כדי להעלות את הפרופיל ולשרת ביחידה מובחרת.
התגייס לצה"ל ביום 30.4.2023 ושובץ בחיל כללי. ניק היה נחוש לסיים את הטירונות בהצלחה, וזאת בלי לוותר על הערכים החשובים לו – ערך החברות, הכבוד לאחר והעזרה לזולת. לדוגמה, לקראת השבת הראשונה של הטירונות התנדב להישאר בבסיס והסביר זאת בכך שכולם רוצים לחזור לביתם לספר חוויות, ואילו הוא רוצה להיות חייל קרבי ובכל מקרה יצטרך להתרגל לכך. כל זאת לא נעלם מעיני מפקדיו. כך כתבה מפקדת המחלקה בסוף הטירונות: "ניק, אם הייתי צריכה לסכם את מה שאני חושבת עליך בכמה מילים זה מנהיג מהלב. אני חושבת שיש לך כל כך הרבה כוח השפעה. תמשיך לעמוד על שלך לעד. להילחם עבור הדברים החשובים שלך. ועם זאת אתה לא דורך על אחרים בדרך שלך. אתה חבר טוב ורואה את כל הסביבה, קשוב ונותן עצות. אתה בוגר ואתה החלטת לצאת מאזור הנוחות שלך בטירונות הזו ולא ויתרת לעצמך לרגע". בזכות כל אלה בסיום הטירונות קיבל ניק את אות מצטיין המחלקה.
לאחר הטירונות שובץ להיות נהג בבסיס מנהלת תיאום וקישור (מת"ק) שסמוך למעבר ארז. זמן קצר לאחר הגיעו לבסיס כבר פנה למפקדו בבקשה לעבור ללוחמה, ובינתיים המשיך למלא את תפקידו באחריות ובמסירות. המפקד, שהבחין במוטיבציה של ניק וביכולותיו הגבוהות, נענה לבקשתו וכתב מכתב המלצה, ובו הרעיף עליו שבחים רבים. הוא תיארו כחייל מצטיין, שאפתן ונבון שחותר כל הזמן להגיע לשיא יכולתו; חייל שתמיד נרתם לעזור ולתרום גם אם אין זה תפקידו הרשמי. עוד הוסיף "בתור חייל למפקד היחס שלו מצוין. הוא חייל קשוב, אחראי, מרגיש שאפשר לסמוך עליו ... אני ממליץ בחיוב על מעברו ללוחמה והעלאת הפרופיל שלו, למרות שניק יחסר לי מאוד בתור חייל במחלקה וגם לכלל חבריו".
בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.
באותו הזמן ניק כבר היה בשלב מתקדם של מעבר לתפקיד אחר, אך לא הספיק לעשות זאת. בשבת היה בתורנות בבסיס, לאחר שהחליף חבר כדי לאפשר לו להיות עם משפחתו. כשהחלה המתקפה היה במגורים והספיק לשוחח עם אימו ולעדכנה על המתרחש. מייד לאחר מכן רץ עם חבריו למיגונית. בשעה שבע התקשרה אליו אחותו. הם הספיקו לשוחח, אך השיחה התנתקה ולאחר מכן כבר אי אפשר היה להשיגו.
בשעה שתים-עשרה וחצי חבר של ניק העביר למשפחה סרטון שהופץ בטלגרם, ובו נראה ניק כשהוא בחיים, נחטף עם שני חיילים נוספים מהבסיס.
חודשיים לאחר חטיפתו, ב-14 בדצמבר 2023, חולצה ממנהרת חמאס גופתו של ניק.
טוראי ניק בייזר נפל בקרב ביום כ"ו בחשוון תשפ"ד (10.11.2023). בן תשע-עשרה בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בבאר שבע. הותיר אחריו הורים ואחות.
לאחר נפילתו הועלה לדרגת רב-טוראי.
ספדה לו אימו: "ילד שלי יקר, בחיים לא חשבתי שאני אהיה במעמד הזה ואצטרך להגיד מילות פרידה. אין לך מושג כמה אתה חשוב לנו, קיבלנו מתנה לפני תשע-עשרה שנים, בהן הבאת לנו אושר וגאווה. לפני פחות מחצי שנה התגייסת, והמפקדת המדהימה שלך הציעה לי לכתוב מכתב בשבילך, לשבת הראשונה שסגרת. כתבתי – 'ניק קטן ואהוב שלנו. זאת השבת הראשונה שלך שאתה לא בבית, אבל לא משנה באיזה מרחק תהיה, אתה תמיד תהיה בלב שלנו ובראש שלנו ... אנחנו תמיד לצידך, נתמוך ונעזור'. אלו המילים שכתבתי לפני חצי שנה. אבל יש משהו שלא הצלחתי, וזה שאמרתי שתמיד נהיה לצידך. לא הצלחנו לעזור, ולהיות לידך ברגע שהכי היית זקוק לזה. לא הצלחנו לשמור עליך, ותמיד תהיה בלב שלנו, והחיוך שלך המדהים, תמיד ייזכר אצלנו. אני רוצה שתשמור על אחותך ניקול, ואני מקווה שאתה נמצא במקום יותר טוב מאיפה שהיית בימים האחרונים. אוהבים אותך ניק".
ספד לו אביו: "ניק, נולדת מתוך אהבה והסכמה הדדית, גדלת וחיית באהבה. לא משנה מה יקרה הלאה, עבורנו אתה תישאר חי גם בעתיד ותישאר אהוב. אני יודע שכל מה שהרגשנו כלפיך זאת רק שמחה ואהבה. איכשהו הצלחת, ולא אכזבת אותנו אפילו פעם אחת. אני יודע שאתה אוהב אותנו, תאהב ותגן עלינו בהמשך כמו שעשית. אנחנו אוהבים אותך".
בחודש יוני 2024 תלמידי כיתה ח' 2 מבית הספר המקיף "אמית באר שבע" נטעו עץ לזכרו.
לכבוד יום הולדתו העשרים באוגוסט 2024 הוציאה חברת היינות "Wine & Friends" סדרת יינות לזכרו. על מדבקות הבקבוקים מופיעים תמונתו ומשפטי ההעצמה שלפיהם נהג.
עמותת הבאולינג בנגב הנציחה את זכרו בהצבת מעמד עם סיפור חייו בכניסה לבאולינג באר שבע.
לזכרו הוצאו מדבקות עם משפטים שונים שנהג לומר: "עד שאבוא לבקר בחלומות בלילה תגשימו בשבילי חלום אחד ביום" ו"קום, תאבק, אל תוותר. אמת, צדק וטוב לב זה מגן שלך ודרך לאושר והגשמת חלום".
לזכרו הוקם עמוד הנחה באינסטרגם, "remember.nickbeizer".
תצוגת מפה