בתם של הדס ושמעון. נולדה ביום כ"ד בתשרי תשס"ד (19.10.2003) באשקלון. אחות לסתו ובר.

עֹמר גדלה והתחנכה במושב גיאה סמוך לאשקלון. ילדה יפת תואר, שקטה וצנועה, סקרנית ונבונה. למדה בבית ספר יסודי "ניצן" בקיבוץ ניצנים והמשיכה לתיכון "דרכא שקמה" בקיבוץ יד מרדכי. מוריה סיפרו על תלמידה מבריקה שהצטיינה בפיזיקה ובמתמטיקה ונודעה בטוב ליבה.

בת מסורה להוריה ואחות תומכת ואוהבת. "קרן השמש" של המשפחה, כדברי יקיריה. עֹמר כיבדה את הוריה והסבה להם נחת וגאווה. עם אחיה טיפחה קשר קרוב. אחותה בר סיפרה שהרבו לצחוק ולבלות יחד וכי עֹמר הייתה עבורה מודל לחיקוי ותמיד עמדה לצידה.

ביום 21.3.2022 התגייסה לצה"ל ושירתה בתפקיד בקרית איסוף יבשתי בחיל מערך הגנת הגבולות. תחילה שובצה במוצב "בירנית" ובהמשך שירתה בחמ״ל מב״א (מערך הבקרה האווירית) בגדוד 869, עוצבת הגליל (91) בבסיס פיקוד צפון בצפת. עֹמר אהבה את התפקיד ואת חבריה ליחידה ובלטה כתצפיתנית אחראית, מסורה ומקצועית שביצעה כל משימה על הצד הטוב ביותר. חברותיה ליחידה סיפרו שכאשר עֹמר הייתה במשמרת, ידעו שאין מה לדאוג.

חברת אמת, אשת שיחה מרתקת ומלאת חן שתמיד דאגה לכולם. עֹמר הייתה מוקפת בחברים ובחברות שרכשה בכל תחנות חייה. בחיוכה הכובש ובנועם הליכותיה כבשה את לב כל מי שפגשה. חברותיה תיארו אישה עם לב זהב שנכונה תמיד לעזור, להקשיב ולתת עצה טובה. ברגעים קשים עודדה, הכניסה לפרופורציות והחדירה מוטיבציה.

"פלפלית", כדברי מכריה. אישה דעתנית, טבעונית ופמיניסטית שעמדה על עקרונותיה, ואמרה תמיד את שעל ליבה מבלי לחשוש.

עם חוש הומור מפותח ושמחת חיים בלתי נדלית עֹמר הפיצה אור ואופטימיות על כל סובביה. היא רקמה תוכניות לעתיד ותכננה לטייל וללמוד הנדסה אזרחית בטכניון לאחר שחרורה מצה"ל. בהתקרב מועד שחרורה חתמה להמשך שירות של שלושה חודשי מילואים.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים, יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

המלחמה התפשטה בימים הבאים גם לחזית הצפון. ארגון "חיזבאללה" שיגר מלבנון ליישובי הצפון עשרות מטחי רקטות וכטב"מים (כלי טייס בלתי מאוישים).

ביום 14.2.2024 עֹמר שהתה בבסיס פיקוד צפון בצפת. סמוך לשעה 9:00 בבוקר נורו מלבנון שמונה רקטות לאזור. כשנשמעה האזעקה, עֹמר דאגה להעיר את חברותיה לחדר וזירזה אותן לרוץ לתפוס מחסה. היא החלה לרוץ למיגונית אך לא הספיקה להגיע אליה ונהרגה מפגיעת רקטה שנפלה סמוך אליה. במטח נפצעו שמונה חיילים נוספים.

סמל עֹמר שרה בנג'ו נפלה בעת מילוי תפקידה במהלך המלחמה ביום ה' באדר א' תשפ"ד (14.2.2024). בת עשרים בנופלה. הובאה למנוחות בבית העלמין בגיאה. הותירה אחריה הורים, אח ואחות.

לאחר נפילתה הועלתה לדרגת סמל-ראשון.

אחותה בר כתבה: "עֹמריקה שלי, אחותי הגדולה. כבר ארבעים וחמישה יום שאת לא איתנו. איך אפשר לעכל דבר כזה? איך אני יכולה להמשיך חיים בלעדייך? הדבר היחיד שהיית רוצה זה שכולנו נהיה שמחים כמו שאת היית, עם החיוך שאי אפשר לפספס. היו לך כל כך הרבה תוכניות ולא הספקת כלום. אני מתגעגעת אליך בלי סוף וכל יום אני רק מתפללת שאני בחלום רע ותכף קמה ממנו. הגעגוע אלייך אינו פוסק. אני אוהבת אותך ואנחנו ניפגש יום אחד שוב. תודה על מי שהיית בשבילי. מתגעגעת בלי סוף".

מאיה בת דודתה כתבה: "עֹמריקי יפה שלי, החצי שלי, בת דודה שהיא כמו אחות. עברו כבר חודשיים וקצת מאז שהלכת לי והכאב הוא אותו כאב של אותו היום שנהרגת. הלוואי שכל העולם היה מכיר אותך ויודע איזה בן אדם מדהים היית וכמה היה לך לתרום ולתת לעולם. ילדה שאוהבת את החיים ורק רוצה לצאת ולהראות לעולם מי היא באמת ולמה היא מסוגלת. את קרן שמש שנולדה לעולם הזה במטרה להפיץ אור ואושר לכל מי שמסביבך, ולהיות פשוט את. נדיר למצוא כבר אנשים טהורים כמוך בחיים האלה וזו פשוט אבדה לכולנו, גם לאלה שלא הספיקו להכיר אותך...

הייתי נותנת הכול בשביל עוד שיחה איתך ועוד חיבוק אחרון ממך כי אני כבר ממש מתגעגעת. תודה על מי שהיית עבורי ועל כל מה שלימדת אותי, היית כמו האחות הגדולה שלי ואני לא יכולה לדמיין את החיים שלי בלי שיהיה לי אותך בתוכם. הלב שלי כואב וזה קשה להתקדם כשאין לי אותך איתי, אבל אני יודעת שהנשמה שלך תמיד תלך לצידי בכל דבר שאעשה מעכשיו בחיים. אנחנו עוד ניפגש שוב שם למעלה ונשלים את כל הפערים. אני אוהבת אותך בכמויות ולתמיד".

בני משפחתה של עֹמר פתחו דף אינסטגרם לזכרה remember_omer_benjo ובו הם מעלים תמונות, זיכרונות ופעולות להנצחתה. במלאת שנה לנפילתה כתבו: "שנה בלי עֹמר שלנו. עֹמר הייתה הילדה הכי מיוחדת, תמיד הייתה מחייכת ותמיד הייתה עם הלב הכי גדול. תמיד הייתה דואגת ועוזרת לכולם. עברה שנה בלעדיה והגעגועים לא פוסקים, אבל עֹמר תמיד תהיה חלק מאיתנו".

לזכרה של עֹמר הופקו בקבוק יין ומדבקה עם המילים: "לב אוהב, חיוך שובה ונשמה שמחה".

בכפר הנוער כפר סילבר נערך יום לזכרה של עֹמר, ובו התלמידים אפו עוגיות שאהבה ושמעו על סיפור חייה.

במושב גיאה שבו התגוררה עֹמר צויר דיוקנה על מיגונית, לצידו פרפרים ופרחי טוליפ שכה אהבה ומשפט שחברותיה בחרו: "חיוכה עוד מהדהד ברוח וליבה פועם בליבנו".

כתבו בני המשפחה: "לעֹמר היו תוכניות רבות לאחר השחרור מהצבא – להתנדב לחקלאות בעוטף, לטייל את הטיול הגדול של אחרי צבא, לפעול באופן קבוע למען בעלי חיים, ללמוד הנדסה אזרחית בטכניון. חודש לפני השחרור חלומות אלו נגדעו.

עֹמר השאירה אחריה חלל וכאב גדול של הוריה, אחיה וחבריה הרבים, געגועים וזיכרונות שיישארו ממנה לעד.

החיוך שלה, הצחוק ששבה אותנו וטוב הלב שלה יישארו בליבנו לעד. יהי זכרה ברוך".