בן משה ולאה. נולד ביום כ"ה באדר תש"א (24.3.1941) בתל-אביב. את לימודיו היסודיים סיים בבית-הספר "בילו, ולאחר-מכן המשיך את לימודיו התיכוניים בבית-ספר תיכון דתי בבני-ברק. נטה לספורט ואהב את הקריאה. לצה"ל גויס באוקטובר 1958 והוצב לחיל-האויר. עבר קורס טיס והיה טייס קרבי מעולה ומפקד מחונן, שעלה לדרגת סרן. המשיך את שירותו בצבא-הקבע. בפרוץ מלחמת ששת הימים ביצע עם מטוסו שבע גיחות מיבצעיות, השמיד ששה- עשר מטוסי-אויב ובהם מפציצי-ענק. שלמה היה בעל הגיון בריא ושיקול דעת ומעל לכל - מסור היה לעמו ולמולדתו. תרם את כל מרצו וכשרו לתפקידיו אשר בביצוען הצטיין. ביום השלישי לקרבות, הוא כ"ח באייר תשכ"ז (7.6.1967), נערכה התקפה מן האויר על שדה 3-H שבעירק ושלמה, שהשתתף באותה פעולה, הופל. הניח אשה ושני ילדות, שהקטנה משתיהן נולדה כחודש לפני נפלו. הובא למנוחת- עולמים אחרי שגופתו הוחזרה מירדן, ביום כ"ד בתמוז תשכ"ז (1.8.1967), בבית-הקברות הצבאי בקרית שאול. לאחר נפלו הועלה לדרגת רב-סרן. בספר "במעלות גיבורים", בעריכת ישראל ארליך, הועלה זכרו בכמה עמודים, שברובם מספר עליו אביו.