בן יהודית וזולטן. נולד ביום ט' באדר תש"ך (18.3.1960) בכפר סבא להורים ניצולי שואה. בשנת חייו הראשונה העתיקה המשפחה את מגוריה לרמת גן, שם גדל והתחנך. למד בבית-הספר היסודי 'הגבעה' והמשיך בלימודים תיכוניים בבית-הספר 'אורט'. היה פעיל בתנועת הצופים ותחביבו העיקרי היה ספורט. שיחק כדורגל בקבוצת 'מכבי' רמת חן בשנים 1974-1978. נהג לצפות בשידורי תוכניות ספורט. היה בעל מודעות חברתית וסייע לנזקקים רבים. היה בעל רגישות גבוהה לזולת, ונכונות תמידית לתרום, אף מעל ליכולתו. היה אהוב על הכול, בעל שמחת חיים ורבים היו חבריו. הוא אהב להאזין למוסיקת רוק-כבד ושירי ארץ-ישראל.

שמוליק גויס לצה"ל בחודש אוגוסט 1978 והוצב לשרת בחיל התותחנים. את כל שירותו עשה בגבול לבנון והשתחרר מצה"ל באוגוסט 1981. בתום שירותו עבד כנהג בחברת 'אגד' ונשא לאישה את אתי. בני הזוג קבעו את מגוריהם בראשון לציון ונולדו להם בן ובת - לירון ושירן. שמואל היה איש משפחה מסור, אידיאליסט ונאמן לערכי הציונות. המושג מולדת היה עבורו ישות הראויה לכל קרבן. הוא הפציר שיגייסוהו למילואים, כאשר שכחו לשלוח לו זימון לשירות מילואים.

שמואל, שהגיע לדרגת סמ"ר, נקרא לשירות מילואים בחברון ושם נפל בקרב מירי מחבלים על עמדת צה"ל מול מערת המכפלה ביום כ"ח בתשרי תשנ"ג (25.10.1992). הוא הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בראשון לציון. הניח רעיה, בן, בת, אם ואחות.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו על תפקודו כקשר המג"ד ועל היותו אדם פתוח, חברותי, איש שיחה ואיש משפחה חם, שביצע משימות בדבקות יתירה, תוך נקיטת יוזמה ומחשבה. היה תמיד בין הראשונים לעזור.

זכרו הונצח בקריאת חדר על שמו בקרית ארבע בחברון, וכן בנטיעת עץ בגליל על-ידי קהילת 'בני ישראל' שבניו ג'רסי. כתבות בדבר נפילתו הופיעו בעיתונות התקופה. בשנת 1995 הוקם באזור בית כנסת לזכרו בשם 'היכל שמואל' ובו הוכנס ספר תורה על שמו.