בנם של קולט ויעקב. נולד ביום י"ט באב תשמ"ט (20.8.1989) בניו יורק, ארצות הברית. אח לסטפני, אברהם ויוסף.

שמואל גדל והתחנך בברוקלין, ניו יורק. למד ב"ישיבת פלטבוש" - Yeshivah of Flatbush.

כשהיה בן שש-עשרה השתתף במחנה נוער יהודי, מחנה מטעם קרן קובי מנדל, וכשהיה בן שבע-עשרה הודיע להוריו שהוא רוצה לעלות לישראל. ההורים התנגדו לכך אך הוא התעקש, וכשסיים את לימודיו בתיכון, עלה לארץ לבדו כדי להתגייס לצבא. הוא היה מהראשונים בקהילתו שעשו זאת וסחף אחריו צעירים נוספים.

בבואו לארץ למד בישיבת "לב התורה" בבית שמש, שם הכיר כמה חברים טובים.

ב-2008 התגייס לצה"ל כחייל בודד, ושירת כלוחם בגדוד 97 (גדוד "נצח יהודה") של חטיבת "כפיר". השירות הצבאי היה מאתגר מאוד עבורו אבל גם מעצים מאוד. הוא בלט בביצועיו וביכולותיו ויצא לקורס מ"כים (מפקדי כיתות), אחריו שימש כמפקד כיתה בגדוד.

לאחר שחרורו מהצבא, שמואל לא שובץ לשירות מילואים, אך התעקש לשרת ולבסוף הוצב כמפקד כיתה בגדוד 222 של חטיבת המילואים "כרמלי". מאז, לא החמיץ אף הזדמנות לשרת את המדינה והתייצב בשמחה בכל פעם שנקרא.

אחרי שחרורו התגורר בירושלים ושימש כמדריך בישיבת "ארץ הצבי" בעיר. בהמשך הדריך במנהרות הכותל. במקביל פנה ללימודים גבוהים, סיים בהצלחה לימודי תואר ראשון במדעי החברה באוניברסיטת בר אילן, במקביל ללימודי הנדסאות בניין במכללת אורט בירושלים.

באותה התקופה הכיר את אנה, שעלתה לארץ מצרפת. אנה מספרת שבתחילה, הזוגיות ביניהם גרמה למספר גבות להתרומם – הוא מארה"ב, היא מצרפת, פערי תרבויות ושפה, רקע שונה. אבל להם זה לא הפריע כלל. אחרי חצי שנה של היכרות, שמואל הציע לה נישואים וב-1.1.2013 הם התחתנו.

הייתה ביניהם אהבה גדולה. הם התגוררו ברחובות, והביאו לעולם שני ילדים – עידן וגבריאל. שמואל היה איש משפחה למופת, בעל ואבא מסור שהשקיע במשפחתו, דאג לבלות עם ילדיו זמן איכות ולצבור חוויות משותפות.

במשך שנים שמואל עבד כמנהל אגף תשתיות במועצה המקומית גזר, עשה חיל בעבודתו וזכה לאהבה ולהערכה רבה. עמיתיו מספרים ששפע רעיונות מועילים ותמיד חשב מחוץ לקופסה.

ב-2022 עבר עם משפחתו לצפת, לטובת לימודיה של אנה בפקולטה לרפואה בגליל של אוניברסיטת "בר אילן". בצפת נולדה הבת יעל.

שמואל עבד כמהנדס בחברת "מיטרוניקס" בקיבוץ יזרעאל. היה אדם אהוב, טוב לב ומלא חיים, שהאיר כל מקום אליו הגיע, דאג לסובביו ושמח לסייע לכל אדם. גם ברגעים מאתגרים שמר על חיוביות ואופטימיות, ליווה את כל מעשיו בחיוך רחב ודגל במשפט: "אין קשיים, יש חוויות".

הוא היה איש ספר ורוח, איש של ערכים, אידיאלים ועקרונות, שידע גם לתרגם את ערכיו למעשים. תמיד ראה את הפוטנציאל בכל אדם, חיזק את הביטחון ואת תחושת הערך העצמי של סובביו ודרבן אותם להתקדם. יושרו הרב, אנושיותו, רגישותו ונועם הליכותיו, היו רק חלק קטן ממה שהפך אותו למוערך ואהוב כל כך, בכל מקום בו דרך.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

שמואל הוקפץ למילואים מיד עם פרוץ המתקפה.

יום לאחר גיוסו, ב-8.10.2023, כתב לחברו: "זמנים קשים. יחידת המילואים שלי הוקפצה בחג. כולנו באבל – חיילים ואזרחים כאחד. תמיד האמנתי שאפילו אויב יכול לחשוב שהוא עושה טוב. האנשתי אותו. לא עוד. ראיתי סרטון של ילדים מעזה מתעללים בילד ישראלי שבוי ומבוהל, ילד בגיל של בני, לשמחתם של המבוגרים...

"אני מרגיש שאנחנו חיים סיפור נורא. ובכל זאת – יש יופי סביבי עכשיו. טוהר של מטרה שהלוואי שתוכלו לראות. ביחידה שלי, עשרים ושניים לוחמים, רובנו הורים... הסיבה שבגללה אנחנו נלחמים מעולם לא הייתה ברורה יותר. זה מה שמחזיק אותי בזמנים הקשים האלו".

שמואל שירת במשך חודשים ארוכים, במסירות ובגבורה. הוא לחם בשטח רצועת עזה וכן בגבול הצפון, שאליו התפשטה הלחימה מיומה הראשון. בהמשך, לקח חלק בתמרון הקרקעי בדרום לבנון. כשיצא להפוגות מהמילואים, התנדב במערך החירום של מחלקת ההנדסה העירונית בצפת.

קב"ט המועצה האזורית גזר סיפר שרצה לשחרר את שמואל משירות המילואים בשל תפקידו הקריטי והמשמעותי במועצה, אך שמואל סירב לשמוע על כך. מבחינתו, שירות במילואים היה מהות הציונות, והוא היה מחויב לכך.

ביום רביעי, 23.10.2024, חל ערב שמחת תורה תשפ"ה. שמואל היה במילואים, ואנה והילדים היו אצל משפחתה בירושלים. דקות לפני כניסת החג, הגיעה לבית הוריה של אנה חברה משותפת לה ולשמואל ונתנה לה צמיד וזר פרחים. היא סיפרה ששמואל התקשר אליה לפני שנכנס ללבנון וביקש שתמסור לאנה את השי לכבוד החג.

באותו הזמן, לקח שמואל חלק בפעילות מבצעית של החטיבה לטיהור הכפרים השיעים בדרום לבנון מנוכחותם של מחבלי החיזבאללה. במהלך הפעילות נהרגו שמואל, שהיה בחוד, ושלושה מחבריו מפיצוץ מטען חבלה שהפעילו המחבלים.

רב-סמל ראשון שמואל הררי נפל בקרב ביום כ"א בתשרי תשפ"ה (23.10.2024). בן שלושים וחמש בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי הר הרצל בירושלים. הותיר אחריו אישה, שלושה ילדים, הורים ושלושה אחים.

לאחר נפילתו הועלה לדרגת רב-סמל מתקדם.

אשתו, אנה, כתבה: "אחרי אחת-עשרה שנות נישואים איתך אני יכולה לספור על יד אחת את הפעמים שנתת לי ביקורת... אף פעם לא אמרת לי בצורה ביקורתית מה לעשות ואיך. גם כשלא הסכמת. פשוט נתת לי את הדעה שלך בלי לרדת על איך אני עושה דברים. זה נשמע קטן, אבל בזוגיות ארוכת שנים זה ממש, אבל ממש לא מובן מאליו. אז היום אני רוצה להגיד לך תודה על זה.

"תודה שתמיד נתת לי להרגיש טוב עם עצמי וכיבדת אותי. שכמעט בכל מה שעשיתי היית נותן בי מבט מלא טוב וחיוך ואומר לי: 'אנה את ממש בסדר', וזה היה שווה פי אלף יותר מ'אנה אני אוהב אותך', וזה היה זורם ביומיום בלי יותר מדי טקסים מסביב, כי פחות היינו בעניין של דיבורים ארוכים... מתגעגעת לחיבוק שלך עד מאוד. הלוואי והייתי יכולה לחבק אותך לפחות עוד פעם אחת".

"איש טוב וישר, בן אדם שמח, אופטימי ותמיד עוזר לכולם", כתב חברו משה, "עשינו טירונות יחד, שני חיילים קטני משקל וגובה וכמובן שציוותו אותנו להרמת האלונקה יחד. עם כל התחרותיות שלי, לא הצלחתי לעמוד בקצב שלך. ניסיתי כל כך אבל הייתי נשבר מהר ואתה היית נשאר לעמוד וללכת עוד הרבה זמן מתחת לאלונקה... האנושות הפסידה בן אדם טוב! אוהב שלום ורודף שלום. אני בטוח שהמשפחה הנפלאה שהקמת תפרח בדרכך ובהשראתך".

במרוץ "העגור", שנערך סביב אגמון החולה במרץ 2025, השתתפה קבוצת ריצה מיוחדת לזכרו של שמואל, ביוזמה משותפת של הפקולטה לרפואה בגליל, אגודת הסטודנטים ועמותת "תוצרת הארץ".

ישיבת "ארץ הצבי" בירושלים, שבה שימש שמואל כמדריך, קראה על שמו את תוכניתה Beis2Base לתמיכה בחיילים בודדים.

עמוד לזכרו נפתח באתר memoriz.plus.