בן זהבה ויצחק. נולד בשנת 1900 בסלוניקי שביוון ושם למד בבתי ספר של ה"אליאנס", תחילה בבית הספר היסודי ואחר כך בתיכון. היה פעיל בקן בית"ר שבעירו. הוא עלה לארץ ישראל בשנת 1933 ללא משפחתו. את אשתו וארבעת ילדיו העלה לארץ מאוחר יותר, כשהסתדר בארץ בעבודה ובדיור. בארץ עבד כקבלן בניין ועמל הרבה כדי לפרנס את משפחתו הגדולה. עם זאת נתן חלקו להגנת הישוב ואף נפצע תוך כדי מילוי תפקידו.

לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה נענה לקריאת מוסדות הישוב העברי בארץ והתגייס לצבא הבריטי. הוא התגייס במארס 1941, הוצב ליחידת ה"חפרים" של חיל-ההנדסה, נשלח ליוון. ושם נפל בשבי האויב. מאוחר יותר באותה שנה הצליחה קבוצת שבויים לברוח מן השבי ושמעון בתוכה. מכאן ואילך לוטים קורותיו בערפל. על פי גירסה אחת שמעון נורה ונהרג בעת נסיון הבריחה מהשבי. גירסה אחרת אומרת שהצליח להימלט מן השבי, ושב ונתחבר ליחידתו היוצאת לכיוון כרתים ואפשר שנהרג בעת פעולה בכרתים. מכל מקום, שמעון הוכרז כנעדר. הניח אשה וארבעה ילדים. באפריל 1946 נהרג בנו, יצחק בילו, בהתקפה של האצ"ל על משטרת רמת-גן.

עוד על שירותו בצבא הבריטי: 
שמעון פילו (Pillo Simon) מספר PAL/23454. התגייס לצבא הבריטי בשנת 1941. הוצב בחיל המהנדסים המלכותי הבריטי
(R.E. - Royal Engineers) ביחידה 1039, Port Operating Coy. מקצועו הצבאי - פלס. דרגתו בצבא הבריטי טוראי (Pte. - Private). 
מקום קבורתו לא נודע. הונצח ב- ATHENS MEMORIAL, בריטניה, בציון Face 4.