בן יהודית ושלמה, נולד ביום כ"ב בשבט תרפ"ט 2.5.1929)) בירושלים. בגיל 15 סיים את תלמוד-התורה של הספרדים בעיר העתיקה. היה חבר תנועת "הנוער העובד" והצטרף לחברת הנוער בנען, שם היה שומר ורועה. שמעון לא נקלט בהכשרה ואחרי שהיה בקיבוץ שנה, חזר לירושלים והתמסר לתנועתו - תנועת "הנוער העובד". הוא עבד כפקיד ברכבת ובמחלקת הקרקעות של ממשלת המנדט, אך עזב את העבודה כי לא רצה לעבוד עם האנגלים.

אחרי החלטת עצרת האו"ם ב29.11.1947- על חלוקת הארץ לשתי מדינות, התייצב מיד בין מגיני העיר העתיקה בירושלים. שמעון היה חבר בארגון "ההגנה".
ב17.1.1948 - ערכו הערבים התקפה כבדה על עמדת ה"הגנה" שהייתה בבית-החרושת למצות "פרנס" בעיר העתיקה בירושלים בו עבד. הרימונים שהיו ברשותו אזלו וכמוצא אחרון תפס את הרימונים שנזרקו לתוך העמדה והשליכם חזרה לעבר הערבים. החיילים הבריטים התערבו בקרב ופוצצו את העמדה וגופו כוסה בעיי המפולת, תחתיהם שכב מחצות הלילה עד אור הבוקר של יום המחרת. חבריו חיפשוהו במרץ וגילו את מקום הימצאו ומיד הוציאוהו והעבירוהו לבית-החולים "משגב לדך". משם הועבר באמבולנס צבאי אנגלי לבית-החולים "הדסה" בהר-הצופים. בבית-החולים שכב 12 יום, אך מאמצי הרופאים לרפאו מפצעיו לא הועילו והוא נפטר ביום י"ח בשבט תש"ח 29.1.1948)). נקבר בהר-הזיתים. אחותו שולמית ז"ל נהרגה אף היא בעיר העתיקה מכדורי האויב בשובה מטיפול בפצועים ביום ח' באייר תש"ח 17.5.1948)).

שמו נחקק באנדרטה שהוקמה בבית העלמין הצבאי בהר-הרצל לזכר חללי הרובע היהודי ולזכר לוחמים שנפלו במערכה על ירושלים והובאו לקבורה בהר-הזיתים.